אחינו יבואו למלחמה – ואנחנו מצטרפים: פרויקט חדש שמשודר בימים האחרונים בתחנת הרדיו הצבאית, מביא את קולותיהם של החיילים ביחידות החרדיות, שמספרים על תחושת הסיפוק לשרת ולהגן על המדינה מבלי לוותר על תפילות, לימוד תורה ואורח החיים החרדי.
לוחמים מסוג אחר
א' ממבשרת ציון מספר על השירות ביחידת טופז בחיל התקשוב: "גדלתי בחינוך החרדי ליטאי וכיום אני משרת בפלגת חוסן והגנה בדיגיטל של יחידת טופז בחיל התקשוב. תמיד הסתכלתי על חיילים ביראת כבוד ובשלב מסוים הבנתי שזה לא מספיק להסתכל, צריך לקחת חלק. בטופז אנחנו לוחמים מסוג אחר. הנשק שלנו הוא ידע, טכנולוגיה ותחכום. עם זמני תפילות מסודרים, סביבה תורנית ובלי פשרות על ההלכה. למי שמתלבט – יש דרך לשלב. אפשר גם וגם, הצטרפו אלי למלחמה שלא רואים אבל התוצאות שלה מכריעות".
"ידעתי שאני צריך לבחור"
סמל-ראשון ש' מהגדוד החרדי נצח יהודה מספר: "גדלתי והתחנכתי בפלג הירושלמי ובגיל 19 עמדתי מול צומת דרכים שידעתי שאני צריך לבחור. הרגשתי שתורתי לא מספיק אומנותי כל היום והחלטתי לשאת בנטל. כבר שנה וחצי שאני והגדוד בפעילות בעזה מסביב לשעון. למרות המבצעיות הגבוהה – הכל קורה בדאגה מוחלטת לאורח החיים החרדי. כל שאלה הלכתית שעולה מטופלת בכובד ראש על ידי רב הגדוד, בנוסף לשיעורים קבועים בבתי הכנסת. מזמין אתכם להצטרף אלי".
"היום אני יודע שלא יכולתי לבחור טוב יותר"
שמואל, לוחם בחטיבה החרדית חשמונאים: "גדלתי בבני ברק ולמדתי בישיבות ליטאיות. היום אני חייל במחזור הראשון של החטיבה החרדית הראשונה, חשמונאים. כהמשך ישיר לישיבה בה למדתי – נעניתי לקריאת מי לה' אלי. בחטיבה גיליתי שמירה על הספרא וגם על הסיפא. מטווחים והכשרה ברמה הכי גבוהה, לצד תפילות וסדרי לימוד קבועים. היום, כמה חודשים אחרי הפסיעה הראשונה לבקו"ם אני יודע שלא יכולתי לבחור טוב יותר".
שירות לצד היחידות הטובות ביותר
רב-טוראי א' מירושלים, המשרת בפלוגת אבירי השחר: "גדלתי בישיבות ליטאיות והיום אני נהג משא כבד בפלוגת אבירי השחר. בגיל 18 חיפשתי מקום בו אוכל לשלב בין תורה לעבודה ומצאתי את מקומי כאן. אנחנו קמים בבוקר, נוסעים בכל הארץ ומביאים ללוחמים בשטח את כל מה שהם צריכים, תחמושת מזון וציוד. הפלוגה משפחתית עם אופי חרדי חזק ושיעורי תורה קבועים. בנוסף ליציאה עם מקצוע לחיים – השירות לצד היחידות הכי טובות והידיעה שהן תלויות בנו נותנים כוח כל יום מחדש".
הזרוע שמניעה כל פעולה אווירית
ב' מביתר עילית, המשרת כטכנאי מטוסים בדיר התת קרקעי החרדי (דת"ק) הראשון: "גדלתי בישיבה ספרדית והיום אני טכנאי מטוסי קרב בדת"ק החרדי הראשון בחיל האוויר. כשהגעתי לגיל 16 חיכיתי לצו הראשון אבל הוא נעלם לפני שהגיע אלי הביתה. התקשרתי לצבא ודרשתי להתגייס וכך הגעתי למסלול 'לשם שמים', מסלול טכנאי המטוסים החרדים הראשון. אנחנו הזרוע שמניעה כל פעולה אווירית, אין תורה בלי קמח ואין טיסה בלעדינו. הקושי החרדי היחיד – שצריך להחזיק את הכיפה חזק כשהמטוסים ממריאים. אני מזמין אתכם להצטרף אלי ולשלוח מטוסים לשמים".
"הבנתי מה זה להיות חלק ממשהו גדול"
ד' מירושלים, לוחם בפלוגת תומר: "גדלתי בישיבות ליטאיות והיום אני לוחם בפלוגת תומר, הפלוגה החרדית בחטיבת גבעתי. כשהגיע השבעה באוקטובר הרגשתי שאני צריך לקחת חלק במה שקורה ומשם הכל התגלגל ותוך בערך שנה הייתי בבקו"ם. אני מרגיש שאני עושה את הדבר הנכון. היו התלבטויות וחששות איך יקבלו את זה המשפחה והחברים אבל היום אני יודע שזה ללא ספק הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים. הפלוגה היא מקום שבו הבאתי את עצמי לקצה והבנתי מה זה להיות חלק ממשהו גדול יותר, תוך שמירה על ערכים שגדלתי עליהם. מזמין אתכם להצטרף אלי להילחם על הבית".
"כשהחומות נפרצו הבנתי שאני לא יכול להתחבא מאחור"
י' מקרית גת, לוחם בפלוגת אבנט – הפלוגה החרדית במשמר הגבול: "אם הייתם אומרים לי לפני כמה שנים שאמצא את עצמי על מדים הייתי מחייך וכנראה שלא הייתי מאמין. גדלתי בעולם הישיבות והצבא היה נראה לי כמשהו בלתי אפשרי. אבל בשבעה באוקטובר כשהחומות נפרצו הבנתי שאני לא יכול להתחבא מאחור. הגיע הזמן לממש את הערכים עליהם גדלתי ולהגן על העם ועל התורה. כשהגעתי לפלוגת אבנט הבנתי שאני לא צריך לוותר על מי שאני. יש פקודות, משימות ואחריות אבל גם זהות חרדית אמיתית עם לימודי תורה ותפילות קבועות. זר לא יבין את האווירה כאן. האחווה הערבות ההדדית, השליחות, זה נותן כוח. אני גאה להיות חלק ממשהו גדול".
